אתר הסיכומים של תום רון

סיכום למבחן בגיאוגרפיה

20.1.2003

החומר המסוכם

נפט במזרח התיכון

- התמורות שחלו במזרח התיכון בעקבות גילוי הנפט.

- הגורמים המשפיעים על התנודות במחירי הנפט.

- משברי האנרגיה.

- הובלת הנפט מהמזרח התיכון ליעדים השונים בעולם.

מצרים

- צפיפות אוכלוסיה ותפרוסת אוכלוסיה במצרים.

- מפעלי פיתוח במצרים – סכר אסואן, פרויקט המאה ה-21.

אתר הסיכומים של תום רון :: www.sikumim.co.il

סיכום למבחן בגיאוגרפיה

נפט במזרח התיכון

הקדמה

טרם גילויו של הנפט, אזור חצי האי ערב והמפרץ הפרסי היו מיושבים בחברות נוודיות שעסקו בחקלאות קיומית ומרבית השטח היה שומם. ערב הסעודית הייתה בנויה ממספר ממלכות בדואיות: עומן, איחוד נסיכויות הנפט, קטר, כווית ובחריין. כל אלו היו תחת חסות בריטית ורק בשנות ה-40 המאוחרות זכו לעצמאות.

גילוי הנפט באזור גרם למהפכה הכלכלית הגדולה ביותר בעולם. השפעות הנפט באות לידי ביטוי בשינויים שחלו בנוף הפיזי, באורח החיים, בכלכלה ובהתעצמות הצבאית.

המפרץ הפרסי אינו המקור היחיד לנפט בעולם, אבל, הוא המקום היחיד שבו קיימים שלושה הגורמים הבאים:

1. כמויות עצומות של נפט.
2. קלות בהפקה.
3. המדינות בעלות הנפט צורכות כמויות קטנות יחסית ולכן מרבית תפוקת הנפט מיועדת לייצוא.

בשנות ה-50 הולאם הנפט ורווחי הנפט החלו לזרום למדינות עצמן ולא לחברות המפיקות (חברות זרות). בעקבות ההתעשרות חלו תמורות משמעותיות במדינות המפיקות נפט.

התמורות שחלו במדינות המפיקות נפט בעקבות התעשרותן

1. ערב הסעודית הכינה תוכנית פיתוח: פיתוח החקלאות, בניית נמלי תעופה, בתי חולים, דיור, הקמת בתי זיקוק, מפעלים פטרוכימיים, תחנות כוח, מפעלי פלדה, מפעל להרכבת מכוניות, מפעלי מלט ואלומיניום.
2. איראן הכינה תוכנית חומש שגרמה לקפיצה בייצור הפלדה, המלט, כלי הרכב וכמו כן הקימה תחנות כוח גרעיניות, נמלים, כבישים, שיכונים ועוד.
3. בתחילה נוצר עומס בלתי נסבל בנמלים במדינות המפרץ, אך בהמשך הבעיה נפתרה ונבנו נמלי ים ואויר. העומס נוצר כתוצאה מהזמנות רבות שביצעו המדינות שהתעשרו – ייבוא גדול מאוד של מוצרים.
4. ייבוא עובדים זרים רבים מאוד כדי לענות על צרכי כוח האדם בפיתוח.
5. תהליך עיור מהיר עקב השקעת כספים בהקמת ערים ופיתוחן וכמו כן כדי לספר את צרכי המגורים של העובדים.
6. מבנה האוכלוסייה השתנה בעקבות ייבואם של עובדים זרים.
7. הוקמו אוניברסיטאות, בתי חולים, מעבדות, שירות ציבורי ועוד.
8. הגדלת התפוקה והקטנת הייבוא.
9. הגירה פנימית מהכפר לערי הנפט החדשות, הגירה ממדינות עניות אל מדינות עשירות (למשל ממצרים, ירדן, סוריה, פלשתינאים) שנזקקו לכוח עבודה מקצועי על מנת לבנות את התשתיות החדשות.
10. יצירתו של מעמד ביניים חדש – אנשי הצווארון הלבן, מנהלי חשבון, עורכי דין, מהנדסים....

השפעת הנפט על מדינות המזה"ת שלא מפיקות נפט

1. רווחי הנפט סייעו גם למדינות שלא מפיקות נפט. ערב הסעודית וכווית, בעיקר, תמכו במשך תקופות ארוכות בכלכלותיהן של מדינות עניות במזה"ת כמו ירדן, מצרים, סוריה ועוד.
2. מפיקות הנפט מספקות גם מקורות תעסוקה למיליוני עובדים מהמדינות העניות ובכך מסייעות בשני תחומים – הורדת אחוזי האבטלה במדינות וורווחי העובדים משפיעים לטובה על קופות המדינות.
3. מפיקות הנפט צברו עוצמה פוליטית רבה בעקבות התעשרותן מן הנפט.
4. מדינות כמו ירדן, לבנון, סורים ומצרים מקבלות תמלוגים גבוהים עבור הרשות להעביר צינורות נפט בשטחן.
5. צינורות נפט לא עוברים בישראל בעקבות הקמת המדינה ומלחמת העצמאות.

התנודות במחירי הנפט במזה"ת

הנפט הפך להיות מוצר מבוקש בעולם ולמדינות המפרץ הייתה כעת דרך להתעשרות מהירה. למדינות מפיקות הנפט הגיע כוח רב לידיים והן השתמשו בו בצורה סחטנית בכדי לקבל את מבוקשן במגוון תחומים שונים, בעיקר פוליטיים. להלן תנודות עיקריות במחירי הנפט והסיבות להן:

- בשנת 1973 הייתה מלחמת יום הכיפורים והופסק ייצוא הנפט לכל העולם ומחירו על פי 5 – משבר האנרגיה הראשון שעליו יפורט בהמשך.

- ב-1979 פרץ משבר נפט באיראן שגרם לעלייה של 200 אחוז במחיר.

- בעקבות העלאת המחירים, חיפשו מדינות העולם חלופות לנפט ולכן מחירו ירד שוב.

- בשנים 1980-1986 הייתה מלחמת איראן-עיראק, המלחמה גרמה לצורך בכסף (בכדי ליצור ולקנות כלי מלחמה נוספים) ולכן היה ייצוא לא מוגבל של נפט.

- ב-1990 הייתה מלחמת המפרץ ומחירי הנפט שוב עלו (כמובן בגלל התקפת ארה"ב את עיראק).

שנת 1973 – משבר האנרגיה הראשון

מפיקות הנפט במזה"ת מציבות אולטימאטום בפני המערב על מנת שיפעיל לחץ על ישראל לשוב לגבולות 1967. מחירי הנפט עלו בעשרות אחוזים. נוצר משבר במובן של פגיעה כלכלית בגלל העלויות הגבוהות והתלות הגדולה של המערב (ארה"ב יפן, מערב אירופה) בייבוא נפט מהמזרח התיכון. לא נוצר משבר במובן של מחסור בנפט, אבל נוצר משבר כלכלי שהשפיע מאוד על המשק האמריקאי בעיקר.

מלחמת איראן-עיראק – משבר האנרגיה השני

מלחמת איראן עיראק מתחילה והחשש מפני מחסור בנפט מקפיץ את מחירו של הנפט שבהמשך מסתבר שאספקת הנפט מהמזה"ת לא נפגעה כלל. כמו כן שימש הכסף לרכישת כלי מלחמה בשני הצדדים.

התוצאות של התנודות במחירי הנפט

חוסר היציבות בשוק הנפט והשימוש בנפט כנשק פוליטי גרמו לכך שיבואני הנפט החליטו להקטין את התלות בייבוא נפט מן המזה"ת. הצעדים שננקטו:

א. הקמת הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה בראשות ארה"ב, שתבטיח מלאי של נפט לשלושה חודשים לפחות למקרה של שיבושים בייצוא נפט מהמזה"ת.

ב. הפחתת השימוש בנפט ומעבר לשימוש במקורות אנרגיה חלופיים. לדוגמא – חזרה לשימוש בפחם, הגברת השימוש באנרגיה הידרואלקטרית, בניית כורים גרעיניים להפקת חשמל.

ג. חיפוש אחר עתודות נפט באזורים אחרים בעולם כמו הים הצפוני, אלסקה, ים סין, אפריקה ועוד.

ד. צמצום השימוש באנרגיה (למשל מעבר למכוניות חסכוניות יותר).

הובלת הנפט מהמזרח התיכון ליעדיו השונים

הנפט מובל במכליות ליעדיו השונים בעולם. המכליות הקטנות יכולות לעבור במפרץ סואץ וכך לקצר את דרכן לאירופה ואמריקה הצפונית, אך המכליות הגדולות יכולות לעבור במפרץ סואץ רק כשהן ריקות (כלומר בדרך חזרה למפרץ הפרסי) ולכן עליהן לעקוף את כל אפריקה.

במערכת הובלת הנפט מתערבים גם שיקולים פוליטיים. כאשר מסתכלים על מסלולי צינורות הנפט ניתן לראות מאוד בקלות את הסכסוכים הקיימים במזרח התיכון – צינורות מהמפרץ לא עוברים בישראל בגלל הסכסוך הערבי-ישראלי, צינורות נפט מעיראק לתורכיה לא פעילים יותר בגלל החרם על עיראק בעקבות פלישתה לכווית ב-1991 ועוד. גם בעתיד מתוכננים צינורות חדשים שמטרתם תהיה להשתחרר מהתלול במצרי בב-אל-מנדב, תעלת סואץ ומצקי הורמוז, שכולם רגישים מאוד מבחינה פוליטית.

בעקבות כל שיקולים אלו, התקבלת מפת צינורות סבוכה: מצד אחד הצורך להוביל נפט משדות הנפט אל נמלי הים לשם יצוא לארצות המערב ולאסיה ומצד אחר האזור סובל מאי-יציבות, מאיומים, מסכסוכים וממלחמות. המערכת הסבוכה של הצינורות נראית חסרת היגיון כלכלי, אבל הרווחים הגבוהים מהנפט מצליחים לכסות גל על חוסר היגיון זה.

מצרים

הקדמה

מצרים שוכנת בצפון יבשת אפריקה; מצפון גובלת בים התיכון, בדרום מזרח בים סוף, בדרום בסודן, במערב בלוב ובצפון מזרח בישראל.

מצרים מחולקת ל-4 יחידות נוף עיקריות:

1. חצי האי סיני.
2. המדבר הערבי במזרח.
3. המדבר המערבי (חלק מהסהרה).
4. עמק הנילוס ודלתאת הנילוס.

תפרוסת האוכלוסיה במצרים

שטחה של מצרים כמיליון קמ"ר, אך רק כ-5 אחוזים משטחה מיושב ומעובד, השאר – מדבר לא מיושב. 99 אחוזים מאוכלוסיית מצרים חיים ברצועה הצרה של עמק הנילוס המשתרע לכל אורך המדינה ובדלתאת הנילוס. אי לכך, צפיפות האוכלוסיה באזורים לא מדבריים היא גבוהה מאוד. אם נבדוק את צפיפות האוכלוסיה במצרים כולה, נמצא שהיא שווה ל-58 נפשות ל-1 קמ"ר, משמש, לא קיימת צפיפות אוכלוסיה גדולה. אבל, אין זה נכון מכיוון שלא כל שטחה של מצרים מיושב בגלל היותה מדבר ובגלל מחסור במקורות מים ולכן באזורים המאוכלסים צפיפות האוכלוסייה גבוהה מאוד ומגיעה עד ל-10,000 איש לקמ"ר בפרוורי העוני הצפופים של קהיר.

תוכנית "העמק החדש"

מאז הסכם השלום עם ישראל, מרבית תוכניות פיתוח התשתיות רוכזו באזור הדלתא וצפון מצרים ולא ניתנה תשומת לב לנושא פיזור האוכלוסיה במצרים. תוכנית "העמק החדש" עוסקת לראשונה בבעיית פיזור האוכלוסיה במצרים ובבניית תשתית ראויה לכך.

בעיית הריבוי הטבעי של מצרים

שיעור ריבוי טבעי – שיעור ילודה (מספר נולדים ל-1000 איש) פחות שיעור תמותה (מספר נפטרים ל-1000 איש). כאשר שיעור התמותה גדול משיעור הילודה – שיעור הריבוי הטבעי שלילי ולהיפך.

שיעור הריבוי הטבעי במצרים נשאר גבוה יחסית, אך שיעורי התמותה ירדו ולכן הריבוי הטבעי גדל. זו אחת הבעיות הכי מטרידות במצרים ממספר סיבות:

1. אין מספיק מקורות מים.
2. אין מספיק מזון ולכן צריך לייבא.
3. ישנה הגירה לעיר ופחות אנשים מעבדים את האדמות ולכן צריך לייבא מזון ויש בעיית כסף.
4. החקלאות לא מתפתחת כיוון שאין השכלה ואין אקלים מתאים ובגלל הריבוי הטבעי כל הישג נבלע כלא-היה.

מפעל פיתוח במצרים: פרויקט המאה ה-21 של מצרים

בתוכניות זו, מעוניינים להקים ב-20 השנים הבאות מפעל מים חדש במצרים עילית (דרום מזרח מצרים). מפעל זה ישקה באמצעות מערך השקיה מסועף שטחי קרקע נרחבים עם פרויקטים של תעשייה, תיירות וכריית מחצבים במטרה להקים מרכזים עירוניים חדשים במדבר הרחק מגבולותיו הצרים של עמק הנילוס. רעיון זה נובע מגידול האוכלוסיה הצפוי ומההבנה שלמעלה מ-90 אחוז מהאוכלוסיה לא יהיו מסוגלים להמשיך ולחיות ב-5 אחוזים בלבד משטחי המדינה. התוכנית היא לשאוב את מי הנילוס מאגם נאסר ולהזרימם דרך תעלת השייח' זעיד (שליט אבו-דאבי שתרם כסף לכריית התעלה) לקרקע לא מעובדת ולא מושקית באזורי נאות המדבר שבמדבר המערבי ולהפוך אותה לקרקע מיושבת ומעובדת.

מפעל פיתוח במצרים: סכר אסואן

סכר אסואן, שממוקם מצפון לאדם נאסר, הוא סכר אגירה וסכר ויסות.

סכר אגירה – סכר שמטרתו היא לאגור מים ע"י הצפת אזור.

סכר ויסות – סכר שמטרתו לווסת את זרימת הנהר עפ"י הצרכים של המדינה.

המצב לפני הקמת סכר אסואן:

1. בזמן גאות – הצפות. הצפת שדות, הצפת כפרים ובזבוז של מים.
2. בזמן שפל – מפלס המים בנהר נמוך. לא הייתה אספקה קבועה של מים בכל ימות השנה.
3. שיטת ההצפות – שיטת השקיה שנקראת גם שיטת האגנים. אזורים מסוימים מוצפים והמים עומדים. שיטה זו הגבילה את המצרים לסוגים מסוימים של גידולים וכמו כן למחזור גידול אחד בשנה – רק בתקופת ההצפות.

מטרות הסכר:

1. הסכר נועד לאפשר זרימת מים מבוקרת לאורך השנה.
2. מניעת הצפות.
3. שיפור שיטת ההשקיה וע"י כך – הרחבת השטחים החקלאיים רחוק יותר מגדות הנילוס.
4. מעבר ל-2-3 מחזורי גידול בשנה.
5. ניצול הסכר להפקת חשמל הידרואלקטרי.
6. אפשרות לשוט בכל ימי השנה.

סכר אסואן שינה בצורה משמעותית את פני החקלאות במצרים וסייע להרחבת השטחים החקלאיים לתפוקה חקלאית גבוהה יותר ולאפשרות גידול גידולים שלא היו קודם לכן.

בהצלחה!

אתר הסיכומים של תום רון – ינואר 2003

כתובת אתר הסיכומים של תום רון – www.sikumim.co.il