אתר הסיכומים של תום רון ©

סיכום למבחן בלשון

30.11.2001

החומר המסוכם

-         משפט שימני ופועלי – בקצרה ובכלליות.

-         אוגד.

-         נשוא מורחב.

 

אתר הסיכומים של תום רון ©

סיכום למבחן בלשון

 

המשפט הפועלי – בקצרה

מהו משפט פועלי?

משפט פועלי הוא משפט שבו הנשוא הוא הפועל במשפט (ישנו מקרה נוסף של נשוא מורחב ועליו יפורט בהמשך).

 

הנושא במשפט פועלי

הנושא הוא הדבר הידוע במשפט והוא יהיה אחד משמות העצם או חליפיו.

 

הנשוא במשפט פועלי

הנשוא הוא החידוש במשפט והוא הפועל.

 

כללים נוספים

1.      הנושא תמיד יתאים לנשוא במין ובמספר.

2.      לעולם לא תבוא מילת יחס או אות יחס לפני הנושא.

3.      כשישנה במשפט מילת שאלה שמתייחסת לנשוא – הפועל, מילת השאלה היא הנושא.

 

טיפ

כדי לדעת מהם הנושא והנשוא במשפט, ראשית מזהים את הפועל ולאחר מכן שואלים מי או מה ביצע את הפעולה.

לדוגמא:

דני אכל הרבה צ'יפס.

הנשוא הוא כמובן המילה אכל מכיוון שזהו הפועל במשפט. עכשיו, שואלים, מי אכל את הצ'יפס? התשובה היא דני ולכן הוא הנושא.

 

המשפט השימני – בקצרה

מהו משפט שימני?

משפט שימני הוא משפט שבו הנשוא הוא שם העצם ותחליפיו – לא פועל.

 

חוקים לגבי המשפט השימני

-         במשפט שימני רגיל ושאינו משפט משוואה, החלק המיודע ישמש נושא.

-         אם ניתן להמיר את המילה "יש" ב"אין" אז היא הנשוא במשפט.

-         מילת יחס לא יכולה לשמש כנשוא.

-         הנשוא מחדש משהו לגבי הנושא.

-         לפני הנושא לא תבוא אות או מילת יחס!

 

משפט משוואה

משפט משוואה הוא משפט ששני חלקיו מיודעים. לפיכך, השם המיודע הראשון ישמש כנושא והשני ישמש כנשוא.

 

הנשוא המורחב – רק במשפט פועלי!

פועל + פועל: שני הפעלים מציינים פעולה אחת.

א.    החורף ממשמש ובא.

ב.     שר החוץ חזר ואמר.

ג.       המורה חזר והדגיש.

 

פועל עזר או שם תואר + שם פועל: שם הפועל הוא עיקר הפעולה.

א.    התינוק השתדל ללכת.

ב.     הוא יכול לצאת.

ג.       הנערה היטיבה לנגן.

ד.     התלמידים נאלצו להתכונן לבחינה.

ה.    היא עלולה לטעות.

 

ניבים: צירופי לשון קבועים

א.    האיש לא טמן ידו בצלחת.

ב.     הוא יצא מן התאונה בשן ועין.

ג.       הספר יצא לאור בהידור רב.

 

הערה!

המילים שמרכיבות את הנשוא המורחב לא חייבות להיות צמודות אחת לשנייה. לדוגמא, במשפט:

האיש מרבה לאחרונה לבכות.

המילים "מרבה" ו"לבכות" משמשות יחד נשוא מורחב.

 

האוגד – רק במשפט שימני!

תפקיד האוגד

תפקיד האוגד הוא לקשר בין הנושא לנשוא במשפט שימני.

 

אוגד כינויי: שמות גוף בגוף שלישי

-        הוא, היא, הם, הן

-         יתאים במין ובמספר לנושא.

דוגמאות:

יעקב הוא חשמלאי.

התמונות הן על הקיר.

 

אוגד פועלי: היה בנטיותיו, מציין זמן

דוגמא: רוני היה עייף.

 

-         היה לי כלב ß יש לי כלב. המילה "היה" במשמעות קיומית, אינה משמשת כאוגד. אם ניתן להפוך את המילה "היה" ליש, אז הוא נשוא ולא אוגד. אם "היה" הופך בהווה להם/הן/הוא/היא אז הוא אוגד.

 

המילה "הנה" בנטיותיה

דוגמא: דני הינו חברי.

-         האוגד "הנה" הוא ניתן להשמטה מבלי שהמבנה התחבירי ישתנה.

-         ניתן להמיר אוגד כזה באוגדים אחרים.

-         לא ניתן להמיר ב"יש".

 

המילה "אין" בנטיותיה: כשהיא שוללת את הנשוא

דוגמאות:

-         יעל אינה עייפה.

-         אין יעל משחקת.

 

הפועל "היווה" בנטיותיו

דוגמא: הדבר היווה בעיה.

-         ניתן להשמטה מבלי לפגוע במבנה התחבירי של המשפט.

-         ניתן להפוך אותו להיא/הוא.

 

פעלים המציינים שינוי והתהוות

במקרים שבהם אין מדובר בפעולה אלא בשינוי המצב והתהוות מצב חדש ותהליך – הם אוגדים.

הפך, נהיה ל..., נהיה, נהפך, נעשה.

דוגמאות:

-         שיערו הפך לבן.

-         הילד הפך למבוגר.

-         השמים נעשו כחולים.

דוגמאות למקרים שבהם המילים אינם אוגדים אלא מציינים פעולה:

-         רן הפך דף.

-         נעשו ניסויים במעבדה.

 

-         הפועל "הפך" ישמש כאוגד בתנאי שאינו מצריך אחריו את המילה "את".

-         הפעלים "נעשה" או "נהיה" הם אוגד בתנאי שלא יבוא אחריהם הצירוף "על ידי".

 

הערה לגבי נשוא מורחב ואוגד

ישנם מקרים יוצאי-דופן שבהם ישנו משפט שבו יש גם נשוא מורחב וגם אוגד. כמו:

הייתי מציע לבטל את הפגישה.

בכחול – אוגד+נושא.

באדום – נשוא מורחב.

במקרה זה המשפט הוא גם שימני וגם פועלי.

 

בהצלחה!!!

אתר הסיכומים של תום רון ©

כתובת אתר הסיכומים של תום רון – www.sikumim.co.il