אתר הסיכומים של תום רון ©

סיכום למבחן בגיאוגרפיה

18.2.2001

חומר למבחן

- נדידת היבשות וטקטוניקת הלוחות.

- קימוט.

- שבירה.

- רעש (רעידות אדמה).

- געש (התפרצויות הרי געש).

- מושגים

הסיכום

נדידת היבשות וטקטוניקת הלוחות

סיפור נדידת היבשות על פני השנים

שלב ראשון שלב שני שלב שלישי

פנגיאה ß לאורוסיה (בצפון) ß אמריקה הצפונית, אירופה

ואסיה.

ß גונדוונה (בדרום) ß אמריקה הדרומית, הודו,

אוסטרליה ואנטארקטיקה.

פנתלסה ß ים תטיס (מפריד) ß כל האוקיינוסים שכיום.

הגורמים לנדידת היבשות

קרום כדור הארץ בנוי מלוחות-לוחות הנעים על פני המאגמה.

ישנם סוגים שונים של לוחות:

1. לוח שחלקו יבשה וחלקו ים (לדוגמא: הלוח האפריקאי).

2. לוח ימי בלבד (לדוגמא: הלוח הפציפי)

3. לוח יבשתי בלבד.

בין הגבולות (מפגשים) של הלוחות יכולים להיות מצויים מספר דברים:

1. מאגמה מתקרשת (אשר יוצרת רכסי הרים).

2. הרי געש.

3. רעידות אדמה.

תנועת הלוחות – טקטוניקת הלוחות

ישנן מספר דרכים שבהן הלוחות נעים:

תנועת התרחקות

כאשר שני לוחות מתרחקים אחד מהשני (à ß), למשל: הלוח האפריקאי והלוח האמריקאי.

תנועת התקרבות

התנגשות – הלוח ההודי מתנגש בלוח האירו-אסיאני וגורם להתרוממות של הרי ההימלאיה.

לוח עולה על לוח אחר – גרם להיווצרות של הרי האנדים, הרי הרוקי.

תנועה של החלקה

כאשר שני לוחות מחליקים זה לצד זה בכיוונים הפוכים, למשל: השבר הסורי-אפריקאי.

קימוט

כיצד נוצר הקימוט?

הקימוט נוצר ע"י לחץ גדול מאוד (אך קטן יחסית ללחץ המופעל בשבירה) אשר מתקיים על השכבות וגורם להתקמטותן.

כאשר מתקיים לחץ שכזה, השכבות מתקמטות לצורה של הר/עמק.

שים לב – ניתן לדעת מהי השכבה הקדומה ביותר ע"י כך שהיא התחתונה ביותר.

סוגי לחצים (נכון לגבי קמט ושבר)

1. לחץ אופקי – משני צידי השכבות, הגורם להתקמטותן ולעיתים אף לשבירתן.

2. מתח אופקי – משני צידי השכבות, הגורם לכך שהן נעשות דקות עד שהן נשברות.

3. דחיפה אנכית – מתחת לשכבות – מתוך כדור הארץ – הגורמות להתקמטותן ולעיתים אף לשבירתן.

סוגי קמטים

1. קמר (אנטיקלינה) – קמט קמור; שני צדדיו נוטים כלפי חוץ ביחס למרכז הקמט.

2. קער (סינלקינה) – קמט קעור; שני צדדיו נוטים פנימה ביחס למרכז הקמט.

שבירה

מה גורם לשבירה?

הגורם לשבירתן של שכבות הוא לחץ גדול מאוד (גדול גם יחסית ללחץ של קימוט) אשר מתקיים על השכבות וגורם לשבירתן.

סוגי לחצים

ראה – קימוט.

סוגי שברים

(מומלץ להסתכל גם בעמוד 42 או בעמוד אחר שבו מצוירות סוגי השבירה, בהתאם למהדורות הספר)

1. שבר נורמלי – שבר שבו הגוש התלוי (הגוש אשר זז ממקומו) יורד ביחס לגוש הבסיס (הגוש אשר נשאר במקומו). שבר נורמלי הוא תוצאה של מתיחה בקרום כדור הארץ.

2. שבר הפוך – שבר שבו הגוש התלוי עולה ביחס לגוש הבסיס. שבר הפוך הוא תוצאה של לחץ בקרום כדור הארץ.

3. שבר תזוזה אופקית – שבר שבו מתרחשת תזוזה אופקית ניכרת בין שני גושים.

4. גרבן – גוש שקוע בין שני גושים מורמים.

5. הורסט – גוש מורם בין שני גושים שקועים.

6. גושים נטויים – גושים שבורים שצורתם צורת מדרגות: צד אחד של המדרגה הוא מדרון מתון והצד האחר שלה הוא מדרון תלול. גושים נטויים מכונים גם "שברי מדרגות" בשל צורתם.

השוואה בין שבירה לקימוט

	קימוט	שבירה
עוצמת הכוח	קטנה (יחסית).	גדולה.
סוג הסלעים	רכים (מגיבים כמו פלסטלינה).	קשים.
משך הזמן	מהירות נמוכה.	מהירות גבוהה (יחסית).
טמפרטורה	טמפרטורת סלעים גבוהה.	טמפרטורת סלעים נמוכה.

רעש (רעידות אדמה)

הגורמים לרעידות אדמה

מקור הרעש הוא בתנועות שמתרחשות בעומקים שונים בכדור הארץ. רוב רעידות האדמה מתרחשות בין הלוחות (לאורך הגבולות).

גבולות אלו קרואים קווי שבר או קווי העתק.

רעשי האדמה קורים בעיקר באזורים של תנועת התנגשות אך הם גם מתרחשים גם במקומות עם תנועת החלקה.

כיצד מודדים את עוצמת רעידות האדמה?

בימינו מדרגים את עוצמת הרעש לפי סולם ריכטר:

השיטה הנפוצה ביותר בימינו למדידת עוצמת רעשי אדמה היא שיטת "סולם ריכטר".

סולם ריכטר מציין את עוצמת הרעש במוקד העילי שלו וזה ע"י שימוש ב-12 דרגות, אשר כל דרגה מציינת עוצמה הגדולה פי עשרה מן הדרגה שמתחתיה.

רעש בעוצמה 4 גורם לזעזוע דומה לזו של משאית כבדה.

רעש בעוצמה 6 גורם להיסדקות קירות ולנשירת הטיח.

רעש בעוצמה 8 מסב הרס גמור וגורם לקריסת כל הבתים באזור, להתמוטטות גשרים, להתבקעות צינורות גז ומים, לשיטפונות, לשרפות ולקורבנות גדולים בנפש וברכוש.

הרעש החזק ביותר שנמדד עד כה היה באיראן (1972) והגיע לדרגה של 9.5 בסולם ריכטר.

בימינו, מידת הרעש נמדדת באמצעות מכשיר מסוים הקרוי סיסמוגרף:

הסיסמוגרף הוא מסגרת מתכת כבדה שמחברים לסלע. ב"גג" המסגרת תלויה באופן חופשי משקולת כבדה, וכשהמסגרת זזה, המשקולת נשארת במקומה. בבסיס המסגרת יש תוף מסתובב עטוף בנייר. למשקולת מחובר עיפרון רושם, שגם הוא אינו זז ממקומו כשהמסגרת זזה, וכאשר התוף המסתובב נע עם המסגרת, העיפרון רושם עליו את עוצמת התנודות. כאשר מתרחשת רעידת אדמה, מתקבל פלט רישום על נייר המכונה "סייסמוגרמה". הסייסמוגרמה מראה את תנודות האדמה.

בכדור הארץ נעים שלושה סוגי גלים:

1. גלים ראשוניים – המכונים גם "גלי P" (מהמילה Primary [ראשוני] באנגלית) – גלים מהירים הנקלטים ראשונים בסיסמוגרף.

2. גלים שניוניים – המכונים גם "גלי S" (מהמילה Secondary [שניוני] באנגלית) – גלים איטיים יותר הנקלטים בסיסמוגרף זמן מה אחרי הגלים הראשונים.

3. גלים היקפיים – המכונים גל "גלי שטח" – גלים שעוצמתם רבה, הגורמים את עיקר הנזק לאדם ולרכוש אך אינם מסייעים לנו בפענוח המרחק ממוקד האדמה ועומקו.

רעידות אדמה במקרא

1250 לפנה"ס – סיפור כיבוש יריחו – לפתע חדלו מי הירדן לזרום באזור העיר אדום ואפיק הירדן מדרום לעיר נותר יבש. רעידת האדמה גרמה למפולת עפר ולכן האפיק היה חסום.

760 לפנה"ס – הנביא עמוס ניבא את רעידת האדמה שקרתה בשנה זו.

749 לפנה"ס – הנביא זכריה מזכיר את רעש האדמה הנ"ל (זה שעמוס ניבא) בזמן שהוא מדבר על רעידת אדמה שהתרחשה פעם.

געש (הרי געש)

כיצד מתרחשת פעילות געשית?

בעקבות כוחות פנימיים אשר מופעלים על כדור הארץ, מאגמה, עולה לאדמה דרך ארובה עד ללוע הר געש ומשם מתפרצת החוצה.

סוגי התפרצויות געשיות

ישנם שני סוגים של התפרצויות געשיות – התפרצות שקטה והתפרצות סוערת:

	התפרצות סוערת	התפרצות שקטה
החומר המתפרץ	אדי מים, גזים רעילים, סלעים ואפר וולקניים, לבה מצוננת, אבני ספוג, נתזים של סלעי פרץ מותכים וקרעי השלד הסלעי של הר הגעש.	לבה ומאגמה בלבד.
אזור שכיח	על פני האדמה.	בתוך אוקיאנוסים.
דרך ההתפרצות	דרך לוע הר הגעש.	סדקים בקרום כדור הארץ.
מצב הלבה לאחר ההתפרצות	נקרשת מהר.	נקרשת לאט.

התפרצויות געשיות והאדם

יתרונות

1. הלבה הנקרשת גורמת לאזור מסוים להפוך להיות מישור וטוב לחקלאות (רמה).

2. מעיינות חמים וגייזרים אשר נוצרים בעקבות ההתפרצות משמשים למרפא.

3. ניתן להפיק מההתפרצויות הגעשיות חשמל.

4. הרי געש, גייזרים ומעיינות חמים מביאים תיירות.

חסרונות

1. התפרצות געשית גורמת לאובדן בנפש וברכוש ובכלל להרס רב.

2. הגזים הרעילים שנפלטים מהר הגעש עלולים לגרום לנזק בנפש ולזיהום קשה של האוויר.

צורות של הרי געש

1. הר געש שכבתי – הר עשה הבנוי שכבות-שכבות של לבה ואפר, הפולט לבה ואפר געש לסירוגין. צורתו תלולה ומחודדת. דוגמאות: הווזוב באיטליה והפוג'י-יאמה ביפן.

2. הר געש שטוח – הר געש רחב מאוד, גדול ושטוח, כיוון שהלבה שנפלטה ממנו הייתה נוזלית מאוד והתפשטה על פני מרחבים גדולים. מתצפיות שנערכו עולה שהלבה מתפשטת כמה עשרות מטרים ביום אחד.

3. הר געש כיפתי – הר געש שצורתו צורת כיפות קטנות שנוצרו בשל התפרצות של לבה צמיגה.

4. קונוס אפר – הר געש הפולט בעיקר אפר דק ופירורי סלעים. תחילה נוצר קונוס גבוה ותלול ועל פי רוב האפר והאבק הרך נסחפים עם הזמן והקונוס נעשה מתון יותר. ברמת הגולן ישנו הר געש שכזה.

תדירויות ההתפרצות של הרי געש שונים

1. הרי געש פעילים – הרי געש המתפרצים בתדירות רבה, כל כמה עשרות שנים והם פעילים עד עצם היום הזה.

2. הרי געש רדומים – הרי געש המתעוררים אחרי הפסקה ארוכה מאוד, לעיתים של מאות עד אלפי שנים.

3. הרי געש כבויים – הרי געש שהיו פעילים לפני מיליוני שנים ומאז לא פעלו. במרוצת הזמן כוסו הרים אלו בסלעי משקע.

כיצד חוזים התפרצות געשית?

1. שינויים קלים בפני הקרקע – התפתחות גבנונים או חריצים, המעידים על "נשימתו" של הר געש סמוך.

2. פליטת ענני גז המעידים שהר הגעש החל "לעשן".

3. רעידות אדמה קלות; בדרך כלל, ימים אחדים לפני ההתפרצות יש הפסקה ברעידות האדמה.

4. שינויים בגובה מפלס המים בבארות.

5. שינויים בתכונות המגנטיות של הסלעים. לפני התפרצות געשית נעלמות התכונות המגנטיות, דבר המעיד על הפיכתו של הסלע לנוזל העשוי להתפרץ בכל רגע.

עוצמת הפעילות הגעשית

1. הר געש הוואיאני – על שם הר געש בהוואי. מתאפיין בזרימה חלשה של לבה נוזלית מאוד ובקונוס שטוח.

2. הר געש סטרומבוליאני – על שם הר הגעש סטרומבולי שבים התיכון. זהו הר געש מחודד למדי שהלבה שלו אינה נוזלית כל כך כמו של הר הגעש ההוואיאני והוא פולט מדי פעם ענני אבק ואש.

3. הר געש וולקני – על שם הר הגעש וולקנו שבים התיכון. זהו הר געש סוער יותר מהסטרומבוליאני. הלבה שהוא פולט נראית כמו ברזל מלובן.

4. הר געש וֶזוביאני – על שם הר הגעש וזוב שבאיטליה. הלוע שלו נסתם בין התפרצות להתפרצות וההתפרצויות סוערות מאוד כיוון שהן כרוכות בקריעת הלוע הסתום ובהתפוצצותו.

5. הר געש פֶּלֶאֶני – על שם הר הגעש פלה שבמרטיניק. הר געש זה הוא הר געש סוער ביותר והלבה שהוא פולט צמיגה מאוד, כמעט ולא נוזלית.

מושגים

עיקרון האופקיות המקורית

עיקרון האופקיות המקורית הוא עיקרון שאומר שהחומר שממנו נבנות השכבות מצטבר בצורה אופקית על פני קרקעית הים ורק אז הן מתקמטות/נשברות.

קמט סימטרי

לחץ שווה בשני הצדדים של השכבות.

קמט א-סימטרי

לחץ לא שווה בשני הצדדים של השכבות.

כוחות פנימיים

טקטוניקת הלוחות.

כוחות חיצוניים

טמפרטורה, גשם, רוח ועוד.

היפוך גיאולוגי

הנוף אינו תואם את הגיאולוגיה מסיבות שונות כגון: חלחול מים, בליה וכו'.

צונמי

צונמי הוא נחשול ענקי הנוצר כאשר מתרחשת רעידת אדמה עזה מתרחשת בתחתית אוקיאנוס או ים גדול.

גייזר

גייזר הוא מזרקת מים חמים היוצאים מן האדמה מחמת אדי-מים וגזים לוהטים הנפלטים מסדקי הקרום של כדור הארץ.

מעיינות חמים

מעיינות חמים הם מעיינות אשר נמצאים בדרך כלל בסביבת הרי געש ושואבים את החום של המאגמה מהקרום. הם מכילים מינרלים וגופרית מומסים אשר עוזרים למרפא.

בהצלחה!!!

אתר הסיכומים של תום רון ©

כתובת אתר הסיכומים של תום רון – www.sikumim.co.il