אתר הסיכומים של תום רון ©

סיכום למבחן בספרות

22.11.2001

החומר למבחן

חמשת השירים הבאים:

- שושנת פלאים.

- חובזה.

- לכל איש יש שם.

- וידוי הגדול.

- נוסח.

יש לקרוא את כל השירים

אתר הסיכומים של תום רון ©

סיכום למבחן בספרות

שושנת פלאים (עמ' 226)

מהי שושנת הפלאים?

שושנת הפלאים היא הסמל לטעם החיים אצל כל בן-אדם. היא האושר שכל אדם מייחל לו.

מי מוצא את שושנת הפלאים?

כל אדם יכול למצוא את השושנה שלו. השאלה היא מתי? יש כאלה שמוצאים אותה מיד, כאלה שמוצאים אותה מאוחר וכאלה שכלל לא מוצאים אותה.

בית ראשון

"שושנת פלאים ברוכת אל

פורחת לכל איש ואיש" – כל אחד יכול לזכות בה.

בית שני

"כל פרח נפגש נשאלנה:

האת שושנתי? את?"

- הבית מסמל את החיפוש הקשה אחר השושנה.

בית שלישי

"...תבחין דרכך –

שושנתך נקטפה"

- הבית מסמל את ההחמצה, השושנה כבר נקטפה.

בית רביעי

מסמל את האובדן. בנוסף, הוא גם מסמל את שני צידי המטבע, זה כעין לקח – צדיק טוב לו ורשע – רע לו.

בית חמישי

מסמל את העצב והאכזבה. ישנה גם נימה של אזהרה – מי שלא מוצא, מוצא את קיברו.

הנימה הפסימית אינה סוף פסוק, היא נימה של אזהרה, כדי שהקורא ישים לב לא לפספס את החיים.

חובזה (לא נמצא במגוון)

האנשים שבחובזה

- לאנשים שחיים בחובזה יש אורך חיים משלהם. הם גרים בבועה ואין להם מגע עם העולם החיצון, וזה מאחד אותם.

- הם מאושרים כי יש להם אמונה באלוהים. הם מקבלים כל דבר מידי שמים, אמונה שלמה, ללא פקפוק, אין להם שאלות והם חדורי אמונה.

למה קוראים לסיפור "חובזה"?

1. בכוונה לזעזע, לעורר עניין.

2. הבסיס של החיים של כל אחד. (חובזה = סוג של לחם)

לכל איש יש שם (עמ' 54)

אנפורה (להסבר מהי אנפורה, לך/י לסוף הסיכום) בשיר

כל שלוש שורות חוזרת השורה (טור) "לכל איש יש שם".

חלוקת השיר

- ניתן לחלק את השיר לתשעה חלקים לפי חזרת "לכל איש יש שם".

- הסוף יוצא דופן מבחינה צורנית ותוכנית.

- בכל חלק גורמים שונים הקובעים את השם:

~ אלוהים.

~ שושלתו (הוריו).

~ הבעות הפנים.

~ צורה חיצונית.

~ גורמי השמים (גורל).

~ הנוף שהאדם גדל בו.

~ רגשותיו.

~ עיסוקיו.

~ אמונותיו.

~ סביבה אנושית.

~ ההוואי.

~ תקופות השנה.

~ עיוורון (בריאות או דברים שהוא רואה אך לא מבין).

~ מותו.

ניגודים בשיר

הרים-כתליו: טבעי ומלאכותי, פתוח וסגור.

שונא-אוהב

חטא-כמיהה

ועוד...

המדרש וההבדלים בינו לבין השיר

המדרש:

"אתה מוצא שלושה שמות נקראו לאדם: אחד מה שקוראים לו אביו ואמו, אחד מה שקוראים לו בני-אדם, ואחד מה שקונה לעצמו. אך מכולם מה שקונה הוא לעצמו."

ההבדלים

1. במדרש, יש חשיבות למה שהאדם קורא לעצמו, בשיר, אין דרגות.

2. במדרש, הפרטים שנותנים לאדם את השם, הם אנושיים.

פרטים נוספים על השיר

- השיר מתחיל בהולדת ומסתיים במוות – בנוי בצורה מעגלית.

- משפט אחד ארוך, אין חלוקה לבתים. בסוף המשפט יש נקודה.

- השיר הולך ומתכווץ לקראת המוות.

- המון מטאפורות והמון ניגודים.

וידוי הגדול (עמ' 66)

וידוי – מהו?

- משהו שמעיק על הלב ומספרים אותו למישהו קרוב.

- אמת כלשהי.

- חטא.

- הבעת חרטה.

הופעת השיר (צורת השיר=חלון ראווה)

- כתוב לאורך.

- בתים.

- שורות קצרות.

- אין סימני פיסוק – למעט מקף אחד, אין סימני פיסוק. מכאן שהשיר הוא משפט אחד (התפרצות רגשית) שאין לו סוף.

- מילה מנחה (בהתחלה של האם, ואח"כ עוברת לבן) – ס.פ.ר.

השוואה בין הבן לאם

האם	הבן
- עירונית. - מבוגרת, משכילה, יודעת ואוהבת. - עממית, מזרחית. - קולה מתנגן. - צבעונית, דומיננטית. - מייצגת את מסורת העבר.	- קיבוצניק. - שקוע בבעיות הקיבוץ. לכן לא סבלני כלפי אמו. - סדר העדיפויות שלו הוא קודם הקיבוץ וההווה. האם מתקבלת כמובן מאליו. - תמצית חייו – ההווה והקיבוץ. - בשלב זה של חייו, את המסורת וסיפורי אימו הוא דוחק הצידה.

אוקסימורון בשיר

הביטוי "כולי אוזן סתומה" הוא אוקסימורון. (הסבר על המושג בסוף הסיכום).

משחק מילים בשיר

"ומן הצרות הצרורות בצרור החיים" – משחק מילים.

נוסח (עמ' 65)

הדומה בין נוסח לוידוי הגדול

- בשני השירים ניכר פער דורות בין ההורים לילדיהם.

- ההורים מצויים בעבר – קשורים למסורת, לדת ולכן חייהם יום יציבים.

- הילדים קשורים להווה – עסוקים בעצמם ובעיקר מקדישים לחיי היומיום, לבעיות השעה. הם יותר תלושים מהדת למסורת.

ניגודים בשיר

לאורך כל השיר, ישנם ניגודים בין האב לבן, לדוגמא, האב ריהט ביתו בחום, והבן בכפור.

אנפורה בשיר

בתחילת כל הטורים (שורות) בשיר, פרט לשתי השורות האחרונות, יש דפוס קבוע של תחילת שורות.

אבי

אני

אבי

אני

...

מצלול בשיר

חזרה על הצליל של האות מ' – חם, חום, מוצק – מדגיש את האווירה החמה.

סמלים בשיר

- אבי באבן את חייו חקק – יציבות, סטטיות, הוד קדומים, לא נמחק.

- אני ברוח – בר חלוף, לא צפוי, חסר שורשים, חלק עם הרוח, נמחק.

אפיונים של הבן והאב

- האבא מאופיים ע"י עשייה – חקק, ריהט...

- לגבי הבן לא מצוינים פעלים.

- האב צמח מרחוביו – הרחוב ייצב אותו.

- הבן עם עיט – לא יציב, חופשי, טורף.

הבית השלישי – תקבולת כיאסטית (ניגודית)

אבי שתק ליבו הלם – לא מרבה בדיבור, אבל ליבו גדול.

אני הולם ליבו שותק – דובר אך חסר לב – לחייו אין ערך.

הבית הרביעי

- חיי האב היו משמעותיים והוא הטביע חותמו – "מקדש מעט לו – אבן".

- הבן מסמל דבר ארעי, אין לו דבר מוצק, אין לו מה להשאיר הלאה. "ומקדשי ברוח"

- האנפורה נשברת.

- השורה האחרונה בשיר מכניסה יסוד נוסף, את בנו ואז יש שלושה דורות (האב, הבן והנכד) ושלושה זמנים (עבר (האבא), הווה (הבן) ועתיד (הנכד)).

- אם הוא (הבן) חסר משמעות בחייו – כמה הוא יהיה חסר משמעות במותו.

אמצעים אומנותיים

דימוי

שימוש בשם, פועל, כינוי, תואר או תכונה מתחום אחר כדי להביע משהו בתחום אחר בעזרת מילת תיווך כגון: כ' הדמיון, כמו, כאילו......

מטאפורה

שימוש בשם, פועל, כינוי, תואר או תכונה מתחום אחר כדי לתא או להביע משהו בתחום אחר. (ללא מילת תיווך)

אנפורה

מלה או ביטוי החוזרים בראש שני טורים או יותר.

תקבולת כיאסטית

ניתנה דוגמא והסבר כללי בסיכום עצמו.

ניגודים

שימוש בשתי מילים או מצבים הפוכים בכדי לתאר/להביע/להדגיש משהו.

אוקסימורון

ציור לשון או סוג של השאלה המצרף ביטויים סותרים או סותרים לכאורה, לשם הגברת הרושם.

מוטיב

הינו רעיון, צירוף לשון, תמונת לשון או כל ערך אחר ביצירה הספרותית המושך אליו את תשומת הלב בגלל החזרה וההתמדה שלו ביצירה אחת, ביצירות של סופר אחד או ביצירות של תקופה מסוימת.

מצלול

שם כולל לצלילי הלשון המופקים בשיר, והמסודרים בסדר מסוים כלשהו, כגון: חריזה על סוגיה השונים, אונומטופיאה, אליטרציה ועוד.

בהצלחה!!!

אתר הסיכומים של תום רון ©

כתובת אתר הסיכומים של תום רון – www.sikumim.co.il